האם גיורת צריכה הבחנה כשהוא ברור בבדיקת רופא שהיא אינה בהריון

לכבוד הרה''ג משה גאדו שליט''א

כתב כת''ר:

גיורת שנתגיירה אם פירסה נדה תוך ג' החודשים של הגיור שלה וגם עשתה בדיקת דם ונתברר לה שאינה בהריון יש להקל שלא להצריך המתנת ג' חודשי הבחנה ומותרת לינשא גם אם לא עברו ג' חודשים שיש כאן ב' צירופים א' שפרסה נדה ב' שעשתה בדיקת דם שכל זה מוכיח שאינה בהריון ולכן מותרת לינשא גם תוך ג' חודשים מזמן שהתגיירה. ע''כ.

א) בתחילה י''ל שגיורת שאינה נשואה אינה צריכה הבחנה כלל כיון שביאתה היא ביאת זנות ויש לה חזקה דאשה מזנה מתהפכת שלא תתעבר. וזה כמ''ש הרב המגיד הל' גירושין פ''יא הל''כא ע''ש. ואף שהב''י מפקפק בזה, מ''מ בש''ע ס''יג ה מרן פסק כרב המגיד, וז''ל ''שפחה וגיורת שהיו נשואות לבעלים בגיותן ובעבדותן, ונתגיירו או נשתחררו, צריכות להמתין, ואפילו גר ואשתו שנתגיירו מפרישין אותם צ' יום כדי להבחין בין זרע הנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה.'' הרי דוקא נשואה צריכה הבחנה ולא גיורת שאינה נשואה. וכן כתב הב''ש שם ס''ק ז, ''ברמב"ם לית' תיבת נשואות, אלא המגיד מפרש כן דהא הרמב"ם פסק בזנות א"צ להמתין א"כ גיורת פשיט' א"צ להמתין, והב"י חזר כאן ממ"ש בספרו ב"י והשיג שם על המגיד.'' ע''ש. א''כ בגיורת שאינה נשואה היא אינה צריכה הבחנה.

וכן כתב המשפטי עזיאל ח''ז אה''ע ס''יד, ''נשאתי ונתתי בעיקר הלכה זאת, והוכחתי דהרמב"ם ומרן פסקו להלכה דאין גיורת ומשוחררת צריכות הבחנה אלא בנשואות, וכן כתב הב"ש (אבן העזר י"ג ז').'' ע''ש. וכן הוא בשמש ומגן ח''ב אה''ע ס''ח,  וכן הוא ביביע אומר ח''ט אה''ע ס''יז אות ב בשם כמה פוסקים ודלא כדעת הרדב''ז ח''א ס''קצו שחולק על הרב המגיד הנ''ל.

ב) מ''מ עדיין יש לחקור לגבי גיורת נשואה האם יש לסמוך על עדות רופא דתי שהיא אינה בהריון, או שמא י''ל לא פלוג ואף אם הוא ברור שהיא אינה בהריון היא צריכה הבחנה.

כתב מרן שם סע' א, ''כל אשה שנתגרשה או שנתאלמנה, הרי זו לא תינשא ולא תתארס לאחר עד שתמתין צ' יום... וגזירת חכמים היא, שאפילו האשה שאינה ראויה לילד ואפילו נתגרשה או נתאלמנה מן האירוסין, צריכה להמתין צ' יום, אפילו קטנה או זקנה או עקרה או איילונית, ואפילו בעלה במדינת הים או סריס אדם או חולה או חבוש בבית האסורים, והמפלת אחר מיתת בעלה, ואפילו בתולה מהאירוסין צריכות להמתין צ' יום.'' ע''ש. הרי שי''ל בדין זה לא פלוג ולכן אף באשה שאינה ראויה לילד כלל, עדיין צריכה הבחנה.

אלא כל זה בישראלית שנתגרשה או שנתאלמנה שי''ל לא פלוג, אבל עדיין צריך לחקור האם לגבי גיורת נשואה האם גם בזה י''ל דין לא פלוג, או לא. וראיתי בחלקת מחוקק שם ס''ק ד, שכתב על מרן סע' ה הנ''ל, ''שהיו נשואות לבעלי' בגיותן. לא ביאר אם הם קטנות או זקנות אי גזרינן כמו גבי ישראל או לא (כדלעיל סעיף א').'' הרי הח''מ מסופק בזה.

מ''מ כתוב במשנה למלך הל' גירושין פ''יא הל''כא, ''א"ה ז"ל מהר"א רוזאניס ז"ל בגליון הטור סי' י"ג מעשה בא לידינו בגר וגיורת שנתגיירו והיתה אשתו מעוברת הימנו בגיותו ונסתפקנו אם צריכה האשה להמתין ג' חדשי המתנה דומיא דקטנה וארוסה דקי"ל כר"מ בגזרותיו. וקצת מן חבריא הצריכוה להמתין. ולדידי חזי לי דאינה צריכה דכל דבר דליכא למיחש משום היא גופא דומיא דגר וגיורת דאיכא למיחש שמא מעוברת היא ואתו לידי תקלה בהא הוא דמצרכינן להמתין, אבל במקום דלא נפיק מינה חורבא לא גזרינן דומיא דקטנה דעלמא דמילתא דלא שכיח לא גזרינן, ועוד במילתא דליכא גירושין ונשואין לא גזרינן כ"כ דלא אתי לאיחלופי באשה דעלמא ולא גזרינן בקטנה ואיילונית אטו שאינה קטנה ואיילונית אלא בדאיכא גירושין לזה וקדושין של אחר ולזה יש בו בנותן טעם במ"ש לפנינו ודוק.'' ע''ש. הרי שפשוט למהר"א רוזאניס ז"ל שאין לומר לא פלוג לגבי גיורת נשואה, ודלא כהח''מ הנ''ל שנסתפק בזה.

וכן הוא במעשה רקח ברמב''ם שם שכתב ''ואפילו גר ואשתו וכו' כדי להבחין וכו'. מדיהיב האי טעמא דכדי להבחין והוא מהגמרא ולא אמר סתם והוה משמע דל"פ רבנן מינה, יש ללמוד דאם היתה מעוברת להדיא א"צ להמתין דאזלא לה טעמא דכדי להבחין.'' הרי שאין לומר לא פלוג בגיורת נשואה. (ועיין עוד בדג''מ אה''ע ס''יג בדעת הח''מ.)

וגם ראיתי במנחת חנוך ס''תקלב ס''ק ב, שכתב לגבי יפה תואר, ''לעיל הבאתי דברי הרה"מ בפי"א מה"ג דסובר דבגיורת א"צ להמתין ימי הבחנה רק בהיא נשואה ולא אמרינן לא פלוג, וכן כתב הבעל מגיה (דהיינו מהר"א רוזאניס הנ''ל) דקטנה וזקנה כו' לא גזרו, והח"מ באהע"ז נסתפק בזה. ולפענ"ד ראיה ברורה דא"צ להמתין ולא אמרינן לא פלוג מדברי הר"מ כאן דכתב דצריך להמתין ג"ח חודש של בכי ושני חדשים אחריו, ובאמת נעשית גיורת לאחר חודש של בכי אם כן למה מצטרף החודש של בכי הלא צריכה להמתין ג"ח משנתגיירה, אלא ע"כ דאין צריך להמתין רק מטעם חשש שמא מעוברת וכ"ה דלא שייך החששא א"צ להמתין, ע"כ כאן בחודש של בכי כיון דלא נבעלה מצטרף אם כן בכל הגיורות אם אין חשש שנתעברה מקודם א"צ להמתין, אבל אי אמרינן לא פלוג וצריכה להמתין בכל ענין אחר גירות אם כן הית' צריכה להמתין ג"ח של הבחנה לאחר גירותה ולא להצטרף חודש של בכי שהיתה עדיין גוי', והוא ראי' ברורה בס"ד.'' ע''ש.

ואף מצינו שדין הבחנה הוא רק מדרבנן כמ''ש הב''ש ס''יג ס''ק א, וז''ל ''הטעם הבחנה לשמואל ילפינן מקרא להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני, ורבא אמר הטעם גזירה שמא ישא אחותו וכו' ונראה הלכת' כרבא, גם י"ל אפי' לשמואל ליכא איסור דאורייתא ולימוד זה רק אסמכתא.'' ע''ש. וכן הוא בכמה פוסקים שדין הבחנה הוא רק מדרבנן.

ולפי זה י''ל במחלוקת בין הח''מ ובין מהר''א ומעשה רקח ומנ''ח, ספק דרבנן לקולא ושאין לומר לא פלוג בגיורת נשואה. או י''ל באופן אחר שאין ספק (ח''מ) מוציא מידי ודאי (מהר''א ודע') להתיר, וכ''ש בדרבנן כגון הבחנה. ועיין תוס' פסחים ט. ד''ה כדי (א') בשם ר''י דבדרבנן אף ספק מוציא מידי ודאי, ולכן כ''ש בנד''ד די''ל אין ספק הח''מ מוציא מידי ודאי מהר''א ודע' להתיר ושאין לומר לא פלוג.

וכתב העין זוכר מע' א אות נז., ''הרב ארעא דרבנן אות י"ב הביא דברי התוספות פ"ק דפסחים דף ט' משם ר"י דבדרבנן ספק מוציא מידי ודאי ע"ש. ויש בזה אריכות דברים ויש להרגיש על הרב ז"ל דלשינויא אחריתי דר"י אף בדרבנן אמרינן אין ספק מוציא מידי ודאי כמבואר בתוספות שם, ואיך סתם הדברים כאלו הדבר פשוט בדעת ר"י. ואני הדל הארכתי קצת בענין זה ובמ"ש התייר הגדול הרב משנה למלך פ"ד דבכורות והרב שער המלך בסוף הלכות מקואות כמו שתראה בספר הקטן ברכי יוסף א"ח סימן קפ"ו וספר הקטן מחזיק ברכה י"ד סימן ס"ט בס"ד ומשם באר"ה.'' ע''ש. ולכן אף אם לא אמרינן בדרבנן שספק מוציא מדי ודאי, מ''מ עדיין אין ספק מוציא ודאי ולכן שפיר הוא לומר שאין ספק הח''מ הנ''ל מוציא מידי ודאי מהר''א ודע' הנ''ל להתיר, ולכן אין דין לא פלוג לגבי גיורת נשואה.

ולפי זה כיון דלא אמרינן לא פלוג בגיורת נשואה, אז אין צריך הבחנה בגיורת נשואה זקנה שהרי היא אינה ראויה לילד. וא''כ אף י''ל דמועילה בדיקת הריון ע''י רופא דתי בגיורת נשואה שראויה לילד, כדי לומר שאין חשש הריון ושא''צ הבחנה, שאין לחוש ללא פלוג בזה. (ונכון לרופא לעשות בדיקת הריון בשתן או בדם וגם אולטרסאונד כדי להחליט בודאי שאין הריון.)

ג) שוב ראיתי בספר פועה ח''א חתן וכלה ס''י, שכתב ''אך יש מקרים שבהם פוסקים הקלו לסמוך על בדיקות רפואיות, כגון בזוג גרים זקנים... הרב משה קורטצג ('הבחנת שלושה חודשים בגיורת', תחומין י תשמ"ט, 339-334), כתב להקל במקרים מסוימים - אם אינה ראויה לילד או שהביאה תעודה רפואית שאין היא בהריון - שאינה צריכה להמתין שלושה חודשים, עיין שם. גם הרב גדליהו אקסלרוד (שורת הדין ח תשס''ג, עמ' רלה-רמב) הורה שבדיקת דם לגיורת המאשרת שאינה בהריון היא הוכחה ודאית, ויש להתיר לה להינשא מיד. בשו"ת דבר חברון (חלק א סימן כג) כתב שבזוג זקנים גרים לא גזרו ומותרים לינשא מיד, וכן אם הגיורת בהריון כשהמבקש לשאתה מכיר בוולד שהוא בנו, אין צורך בחודשי הבחנה ומותרת לינשא מיד.'' ע''ש.

ואסיים בכבוד רב

מחבר הספר אורחותיך למדני