האם יש חיוב לקבוע מזוזה בלובי שהוא רק כניסה למעלית

לכבוד הרה''ג אוריאל מועטי שליט''א

כתב כת''ר:

בבנין בו אנו גרים ישנה מעלית לכל קומה. ביציאה מהמעלית יוצאים אל הלובי שהוא בעצם חדר כניסה למעלה מד' אמות. שאלתי ובקשתי האם ישנו חיוב לשים מזוזה בכניסה אל הלובי?

בשלמא במעלית יש שהתירו לא להניח מזוזה, מכיוון שאינו למגורים ואינו ד על ד וכו', אך אל הכניסה ללובי מהיציאה מהמעלית האם יחול חיוב מזוזה? ע''כ דברי כת''ר.

א) כתוב ביומא יא. ''יכול שאני מרבה אף בית שער אכסדרה ומרפסת, ת"ל בית מה בית מיוחד לדירה יצאו אלו שאין מיוחדין לדירה.'' ופירש''י שם, ''בית שער - בית קטן שעושין לפני שער החצר והכל עושין אותו קפנדריא.''

הרי כיון שאין דירה בבית שער אלא האדם רק נכנס בו כדי להגיע לשער, אז אין זה בכלל ''דירה'', שהאדם אינו אוכל ושותה וישן שם, ולכן מצינו שבית שער הוא פטור ממזוזה.

אלא מצינו סתירה לגמ' הנ''ל ממ''ש במנחות לג: וזה כמ''ש הב''י י''ד ס''רפו, וז''ל ''בפ"ק דיומא (יא:) תניא יכול שאני מרבה בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל בית מה בית מיוחד לדירה יצאו אלו שאין מיוחדים לדירה, ובפרק הקומץ (לג:) תניא בית שער אכסדרה ומרפסת חייבים במזוזה, ותירץ הרי"ף בהלכות מזוזה דל"ק דהתם כשבתים פתוחים לתוכן, והרא"ש כתב שר"י תירץ דחייבים מדרבנן קאמר וכ"כ רש"י והתוספות בפרק קמא דסוכה (ח.) ובפ"ק דיומא, וכתבו עוד א"נ הכא מיירי בבית שער של אכסדרה ובית שער של מרפסת, והרמב"ם כתב כדברי הרי"ף ז"ל, ולענין הלכה כיון שהרי"ף והרמב"ם מסכימים לדעת אחת הכי נקטינן, ומ"מ נכון לחוש לדברי ר"י ורש"י.''

ולפי זה פסק מרן י''ד ס''רפו ז, ''מרפסת שהיא דרך לעלות בה לעליות, ובית שער והגינה פטורים. ואם בית פתוח לאחד מאלו חייבים. ויש אומרים שבית שער חייב אפילו אין בית פתוח לו (טור והפוסקים בשם ר"י).'' ע''ש. הרי בש''ע מרן פסק בסתם כהרי''ף והרמב''ם, ואח''כ הוא הביא בי''א דעת רש''י ודע', כדי לחוש לדבריהם לכתחילה כמבואר בב''י.

ולפי זה י''ל בנד''ד שהלובי שהוא כניסה למעלית (או חדר המדרגות) הוא כמו בית שער, שהוא רק כמו ''קפנדריא'' כדי לילך למעלית, וכיון שהדירות עצמן אינן פתוחות ללובי (כדמשמע מדברי כת''ר), אז לדעת הרי''ף והרמב''ם והסתם במרן הלובי א''צ מזוזה כלל. אלא לכאורה י''ל שכיון שמרן בב''י כתב שהוא נכון לחוש לדעת רש''י ור''י, אז הוא נכון לקבוע מזוזה שם לכתחילה.

ב) אלא עדיין יש לדון בזה לדעת רש''י ור''י, דהיינו שיש לשאול מאיזה טעם סברו רש''י ור''י שעדיין יש חיוב דרבנן לקבוע מזוזה בבית שער?

וראיתי ברש''י במנחות לג: שהוא הוסיף על פירושו בגמ' יומא הנ''ל, ולכן הוא פירש בגמ' מנחות שבית שער הוא ''בית קטן שעושין בצד שערי חצירות ויושב שם שומר הפתח.'' ע''ש. וכן הוא בפרישה י''ד ס''רפו ס''ק יז, ובט''ז שם ס''ק ז. ע''ש. הרי מלבד שבית שער הוא קפנדריא, דהיינו שהוא רק דרך כניסה לחצר ולכן אין זה ''דירה'', מצינו שיש שומר שהוא יושב שם. ומשמע שהוא יושב שם כמה שעות ביום, שאל''כ מה מועילה שמירתו? ולכן שפיר י''ל שבכה''ג יש חיוב דרבנן לקבוע מזוזה, כיון שאף שרוב תשמיש לרוב בני אדם הוא רק כניסה ויציאה כדמצינו בקפנדריא, מ''מ מצינו שמצד השומר הוא כמו ''דירה'', דמסתמא שמלבד הישיבה שם כמה שעות הוא גם צריך לאכול ולשתות קצת שם, אף שאין זה עיקר כוונתו כשהוא יושב שם, שעיקר כוונתו היא השמירה, ואף שכל הנכנסים שם אינם אוכלים שם, מ''מ עכ''פ יש חיוב דרבנן לקבוע מזוזה שם משום השומר.

ולכן י''ל שרש''י בגמ' יומא לא הזכיר השומר שהגמ' שם כתבה שבית השער פטור ממזוזה, ולכן רש''י רק הביא שזה משום שהוא קפנדריא, אבל בגמ' מנחות שכתוב שם שבית השער חייב במזוזה, שם רש''י הביא הענין של שומר כדי לבאר הטעם שיש חיוב דרבנן במזוזה.

ולפי זה יש סברה לומר בנד''ד שאם אין דרך בני הדירה לישב בלובי או לאכול משהו שם, וכיון דליכא שומר שם, אז אף לדעת רש''י הלובי פטור ממזוזה לגמרי, אף מדרבנן.

ג) ויש עוד טעם להקל בנד''ד, שלפי רש''י הנ''ל בית שער הוא סמוך לשער החצר, ושער החצר חייב במזוזה מן התורה כמ''ש ''ובשעריך'', ולכן שפיר הוא לומר שכיון שבית שער הוא סמוך לשער החצר, שהוא עכ''פ חייב מדרבנן, משא''כ בלובי בדירה הנ''ל, שהוא רק סמוך למעלית, והמעלית עצמה אינה חייבת במזוזה ודלא כשער החצר, ולכן י''ל דבכה''ג ליכא חיוב כלל לקבוע מזוזה בלובי, אף מדרבנן.

ולכן לפי שני פירושים ברש''י הנ''ל, י''ל שלכ''ע אין חיוב לקבוע מזוזה בלובי אף לכתחילה, וכ''ש לפי מה דאנן קי''ל לדינא כהרי''ף והרמב''ם והסתם במרן שבכל אופן בית שער פטור ממזוזה.

מ''מ צריך לחקור בכל לובי כדי לברר אם יש דירה שפתוחה בתוכו שאז הוא חייב במזוזה, וגם לפעמים מצינו שבני הדירות מביאים כסאות או ספה בלובי כדי לישב שם וכו', ולכן הכל לפי המציאות.

ואסיים בכבוד רב

מחבר הספר אורחותיך למדני