כהחטופים שוחררו מעזה בהושענה רבה, האם יש להם לברך זמן על הלולב וגם עוד ברכת זמן על הסוכה, או יש לפטור שניהם בברכה אחת

לכבוד הרה''ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט''א

כתב כת''ר:

ב"ה בעוד כמה ימים ישתחררו מהשבי, ישראלים שהיו בשבי שנתיים ימים, ה' ירחם ויציל את כל עם ישראל. ונשמע ונבשר תמיד רק בשורות טובות אמן כן יהיה רצון.

ואם יכינו להם סוכה וארבעת המינים לקיים מיד מצות סוכה לברך לישב בסוכה, וכן לברך על נטילת ד' מינים, שאלתי, האם יברכו ברכת שהחיינו אחת גם על הסוכה, וגם על ארבעת המינים, או שיברכו שהחיינו אחד על הסוכה, ואחר כך כשיטלו ארבעת המינים ויברכו על נטילת לולב, יברכו שוב שהחיינו ?ע''כ דברי כת''ר.

א) בתחילה י''ל שצריך לברך על הלולב קודם ברכת סוכה, שהרי המנהג היום הוא שלא לברך ברכת לישב בסוכה אלא בשעת אכילה, אלא גם מצינו שהוא אסור לאכול קודם קיום מצוות לולב. ולכן ממילא מובן שהוא צריך לברך על הלולב קודם ברכת סוכה.

ולפי זה יש לחקור אם כשאדם מברך ברכת זמן בשעת נטילת לולב, האם ממילא הוא פוטר גם ברכת שהחיינו על הסוכה. ונראה לחלק בין אם הוא מברך זמן על הלולב כשהוא נוטל את הלולב בסוכה, שאז הסוכה לפניו בשעת ברכת זמן וי''ל שהוא פוטר זמן על הסוכה בברכת זמן על הלולב אף שהוא עדיין אינו אוכל בסוכה, ובין אם הוא מברך זמן כשהוא נוטל לולב במקום אחר, שאז אין הסוכה לפניו בשעת ברכת זמן ולכן הוא אינו פוטר זמן על הסוכה בברכת זמן על הלולב.

ולכן כתב הרמ''א ס''תרמא א, ''ואם לא אכל לילה ראשונה בסוכה אף על פי שבירך זמן בביתו, כשאוכל בסוכה צריך לברך זמן משום סוכה, ואם בירך זמן בשעת עשייה סגי ליה (ר"ן פרק לולב וערבה).''

וזה כמ''ש הב''י שם, ''כתב הר"ן בשם הראב"ד שמי שלא אכל בסוכה לילה הראשון אף ע"פ שבירך זמן בביתו צריך למחר כשישב בסוכה לברך זמן אם לא בירכו בשעת עשייה כשם שמברכין על הלולב זמן אע"פ שכבר בירך אותו בלילה.''

וכתב הכה''ח שם אות ט, ''ואם לא אכל לילה ראשונה בסוכה וכו'. כ"כ הר"ן בשם הראב"ד (פ"ד דסוכה) שמי שלא אכל בסוכה לילה הראשון אעפ"י שבירך זמן בביתו צריך למחר כשישב בסוכה לברך זמן אם לא בירכו בשעת עשייה כשם שמברכין על הלולב זמן אעפ"י שכבר בירך אותו בלילה יעו"ש והב"ד ב"י. מיהו הב"ח בתשו' סי' קל"ב האריך להשיג ע"ז דהראב"ד ס"ל דהא דזמן דקידוש אינו פוטר דלולב משום דאינו לפניו בשעת ברכה לכן פסק נמי הכי בזמן שעשה בבית דלא קאי על סוכה אבל שאר פוסקים שכתבו טעמא דלולב משום דאינו נוהג בלילה מוכח דאם היה נוהג אף שלא היה לפניו היה פוטר דלולב א"כ ה"ה בזמן שעשה בביתו שפוטר בסוכה כיון שנוהג בלילה יעו"ש. ועיין בדג"מ שכתב שכ"ה דעת הרא"ש יעו"ש.''

ולפי זה יש לדון בנד''ד. ונראה שלדעת הב''ח לשיטת הראב''ד שאם האדם מברך על הלולב במקום אחר כשהסוכה אינה לפניו, אז הוא אינו פוטר הזמן על הסוכה והוא צריך לחזור ולברך זמן כשהוא אוכל בסוכה. אלא לדעת שאר הפוסקים אף כשהסוכה אינה לפניו עדיין הוא פוטר זמן על הסוכה כשהוא מברך זמן על הלולב.

אלא אח''כ כתב הכה''ח שם, ''...אבל הא"ר או' ב' הרבה להשיב על דברי הב"ח הנז' והסכים לדברי הרמ"א הנז' יעו"ש. וכן הסכים השבו"י ח"א סי' ל"ב. וכן הרב משאת משה בראשון סימן ה' יצא לישע סברת הר"ן ובהסכמה עלה לברך זמן בסוכה אף אם בירך זמן בקידוש בביתו כסברת הר"ן ודעמיה יעו"ש. והב"ד הברכ"י או' א' והביא עוד סמוכות לזה יעו"ש. והב"ד השע"ת. וכ"נ דעת הכס"א או' א' ובספרו קול אליהו ח"א חא"ח סי' מ"א ועי"ש מ"ש לחלק בין בירך זמן בעשיית סוכה דפוטר זמן הרגל ובין בירך זמן בביתו ארגל דלא פטר זמן סוכה יעו"ש. וכ"נ דעת המש"ז סי' תרל"ט אות י"ז ובא"א סימן תרס"א יעו"ש. וכן הסכים בס' בגדי ישע. וכ"פ הר"ז או' ב' ח"א כלל ע"ט או' ג' דה"ח או' ג'. ועיין עוד לקמן סימן תרמ"ד או' ו' ובאות שאח"ז.'' ע''ש. וכן הוא במ''ב שם ס''ק ה, שדעתו כהרמ''א.

הרי שאם בירך זמן על דבר אחר ובמקום אחר כשהסוכה אינה לפניו, אז הוא צריך לחזור ולברך זמן על הסוכה. ולכן אף י''ל שאם האדם מברך זמן על הלולב במקום אחר, אז הוא צריך לחזור ולברך זמן על הסוכה כשאח''כ הוא אוכל שם.

ב) אלא יש לחלק, דהיינו כמ''ש התוספות סוכה מו. ד''ה ונכנס, ''כיון דסוכה מחמת חג קאתיא סברא הוא דזמן דידה אע"פ שבירך בחול פטור הוא אף בחג.'' ופירש הא''ר הנ''ל ''דיו''ט טפל למצות סוכה ולא סוכה ליו''ט דסוכה עיקר.'' וכן הוא בקול אליהו הנ''ל שכתב לפרש דעת התוספות, ''שמחלק בין בירך על העיקר לבירך על הטפל, דס''ל דסוכה עיקר ורגל טפל דעיקר יו''ט הוא מפני הסוכה, ולפיכך כל שבירך על עשית הסוכה נפטר מזמן דרגל. משא''כ כשבירך על הרגל לא נפטר מהסוכה דהו''ל בירך על הטפל.'' ע''ש. וכן הוא בברכ''י הנ''ל שכתב ''וטעמא טעי' דהסוכה עיקר.'' ע''ש.

ולפי זה י''ל שרק כשהאדם מברך על הרגל במקום אחר הוא צריך לחזור ולברך זמן על הסוכה שאין הטפל פוטר את העיקר, משא''כ כשהוא מברך זמן על לולב במקום אחר, שי''ל ששניהם עיקרים, ולכן ממילא שברכת זמן על הלולב במקום אחר פוטר גם ברכת זמן על הסוכה.

אלא ראיתי בקול אליהו שם שהביא דעת הרמב''ם שהמברך זמן בליל פורים בקריאת המגילה הוא פוטר הזמן על קריאת המגילה ביום. ופירש הקול אליהו שם הטעם, וז''ל ''ומכל זה מתבאר דס''ל להרמב''ם ב' מצות הם בלילה וביום וכי הדדי נינהו דלא כהתוס' והרא''ש, ולפיכך כיון דהדדי נינהו נפטר בזמן דלילה.'' ע''ש.

וא''כ י''ל שכיון שאף לולב וסוכה ''כי הדדי ניהו'', דשפיר י''ל שהזמן על הלולב במקום אחר פוטר הזמן על הסוכה. ואף לדעת התוספות והרא''ש שסברו לגבי קריאת המגילה שהמצוה בלילה היא טפל והמצוה ביום היא עיקר, מ''מ הם מודים שסוכה ולולב שוים ולכן אף הם מסכימים לרמב''ם שזמן על הלולב פוטר זמן על הסוכה, אף כשהאדם מקיים מצוות אלו במקומות נפרדים, כמו שלדעת הרמב''ם עדיין זמן דקריאת המגילה פוטר זמן היום אף שהקריאות הן במקומות נפרדים.

אלא יש לדחות סברה זו, די''ל דשאני קריאת המגילה שבלילה וביום היא אותה מצוה דקריאת מגילה, משא''כ לולב וסוכה שהן מצוות נפרדות. ולכן אולי י''ל שזמן דלולב אינו פוטר זמן דסוכה אף ''כי הדדי נינהו.''

מ''מ כתב הכה''ח ס''תרצב אות ד, ''ויכוין בברכת שהחיינו ג"כ על משלוח מנות וסעודת פורים שהם ג"כ מצות. של"ה. ונ"ל דיכוין זה בברכת שהחיינו דיום כי זמנם ביום. מ"א סק"א. א"ר אות ב' י"א בהגה"ט. ויודיע לש"צ זה דבעי כוונה שומע ומשמיע. ומיהו להרמב"ם והמחבר דביום אין מברך שהחיינו מכוין בשהחיינו דלילה לצאת גם משלוח מנות ומתנות לאביונים אעפ"י דלאו זמנה בלילה. א"א או' א'.'' ע''ש.

הרי אף שמשלוח מנות וסעודת פורים ומתנות לאביונים וקריאת המגילה הם מצוות נפרדות, וגם כל אחד נעשה במקום אחר, ואף י''ל ''דהדדי נינהו'', עדיין י''ל שברכת זמן בקריאת מגילה פוטרת ברכת זמן על מצוות אלו. ולכן הכי י''ל שברכת זמן דלולב פוטרת זמן דסוכה, אף כשהאדם מברך על הלולב במקום אחר.

אלא י''ל שזה רק אם האדם מכוין לפטור בברכת זמן על המגילה ברכת זמן על שאר מצוות פורים, או אף י''ל שאף אם הוא אינו מכוין כן בפירוש, מ''מ כיון שלא תקנו חז''ל ברכת זמן על שאר מצוות פורים, אז ממילא מובן שהוא כיון לפטור אף שאר מצוות פורים. אולם לגבי לולב וסוכה מצינו שחז''ל תקנו לברך זמן על שניהם, ולכן י''ל שצריך האדם לכוין בפירוש כדי לפטור אחד על חבירו, ואין לומר שהוא פוטר ממילא, וזה דומה למי שבירך זמן על פרי חדש במקום זה ואח''כ הוא בא למקום אחר שיש שם עוד פרי חדש, שי''ל שהוא צריך לחזור ולברך זמן. ולכן ה''ה די''ל שאם הוא בירך זמן על הלולב במקום אחר שהוא צריך לחזור ולברך זמן על הסוכה אם הוא לא כיון בפירוש לפטור שתי מצוות בברכת זמן אחת.

ולכן י''ל בנד''ד שאם האדם מברך זמן על הלולב במקום אחר, אז יש לו לחזור ולברך זמן על הסוכה כשהוא בא לשם, אם לא כשהוא מכוין בפירוש לפטור אף הסוכה. אולם אם הוא מקיים מצוות לולב בתוך הסוכה, אז י''ל שאין לו לברך זמן על הסוכה כשהוא אוכל שם אח''כ.

ואסיים בכבוד רב

מחבר הספר אורחותיך למדני