top of page
  • orlamdeni

מדוע לא צריך לקום בפני עובר במעי אמו הלא לומד הוא את כל התורה כולה?

לכבוד הרה''ג מרדכי ציון שליט''א

 

א) כתוב בנדה ל: ''...שנאמר מי יתנני כירחי קדם כימי אלו-ה ישמרני, ואיזהו ימים שיש בהם ירחים ואין בהם שנים הוי אומר אלו ירחי לידה ומלמדין אותו כל התורה כולה.'' ע''ש.

 

ולכאורה י''ל שדין אם צריך לקום בפני עובר שבמעי אמו תלוי במחלוקת אם העובר ירך אמו או לא. ולכן י''ל שאם העובר אינו ירך אמו אז יש לדמות זה לחכם שבתוך החדר, שהאדם שעומד בחוץ א''צ לקום לפניו כיון שהחכם הוא ברשות אחרת, אף כשהאדם יכול לראות את החכם דרך הפתח וכמ''ש הרמ''א י''ד ס''רמב יח, ''וכן כשהרב עומד למעלה בבית והתלמיד על הקרקע א"צ לעמוד לפניו ואפי' כשהס"ת על הבימה אין צבור שבבהכ"נ צריכים לעמוד דהספר ברשות אחרת (ב"י בשם תשובת הרשב"א).'' ע''ש. ולכן ק''ו בעובר במעי אמו שהאדם שעומד בחוץ א''צ לקום לפניו כיון שאף הוא אינו יכול לראות אותו.

 

אלא למ''ד שעובר ירך אמו, אז י''ל כשהאדם רואה אם העובר אז זה כאילו שהוא רואה קצת גופו של העובר, ולכן בזה יש לחקור האם צריך לקום לפני חכם כשהאדם רק רואה קצת מגופו, כגון אם החכם ברשות האדם אלא יש איש אחר שמדבר עם חכם והוא עומד בין האדם והחכם, ולכן האדם אינו יכול לראות כל גוף החכם אלא רק מקצתו, האם עדיין האדם צריך לקום לפני החכם או לא.

 

מצינו מחלוקת האחרונים האם סומא צריך לקום בפני חכם.  ולכן כתב הפתחי תשובה י''ד ס''רמ ס''ק ו, ''לעמוד מפני אביו. יש להסתפק סומא אי חייב לעמוד מפני אביו ואמו ורבו כשיודע שהם לפניו או לא. ובנ"צ הארכתי בזה והוכחתי מן הש"ס דיש חילוק בין חכם לאביו ואמו ורב מובהק. דבחכם ורבו שאינו מובהק פטור הסומא דלא כבה"ט של הרב מהרי"ט ז"ל לקמן סימן רמ"ד סק"א בשם בה"י אבל באביו ואמו ורבו מובהק גם סומא חייב.'' ע''ש. וכתב על זה הבן איש חי ש''ב פר' כי תצא אות טו, ''מיהו אם העומד הוא סגי נהור נסתפק בזה נחלת צבי והניח בצריך עיון יעויין שם, ובודאי צריך לקום דספק תורה להחמיר וכל שכן בהא דהסברה נוטה שיקום.'' ע''ש. ועיין במנחת חינוך ס''רנז ס''ק ג, שכתב ''ובא לידי בשאלה ס' פתחי תשובה ודעתו דסומא א"צ לעמוד, ודבריו אין נראים.'' ע''ש.

 

ולפי זה י''ל שהאדם שעומד לפני העובר דומה לסומא שאינו יכול לראות את החכם, שהרי האדם אינו יכול לראות את העובר במעי אמו. ולכן לכאורה דנד''ד תלוי במחלוקת הנ''ל. אלא י''ל בנד''ד שלכ''ע צריך לעמוד לפני אם העובר כיון שעכ''פ שהאדם רואה קצת גופו כיון שעובר ירך אמו, והאדם רואה את האם. ועיין מה שכתבתי בארחותיך למדני ח''ו ס''מה שיש לברך על ראיית רק קצת קשת. ע''ש. וה''ה בנד''ד.

 

אלא י''ל שזה אינו, שגם כתב המנחת חינוך שם, ''בודאי א"צ לעמוד מפני אשה אף שהיא חכמה שלמדה תורה מכל מקום אין חכמה לאשה אלא בפלך, וכל הדינים שצריך חכם בודאי ל"ש באשה אף שהיא חכמה, דאינו נקרא חכם רק אם מצווה ללמוד ולקנות חכמה, ע"כ אפילו מפני עבד חכם כטבי עבדו של ר"ג מכל מקום אין לו דין ת"ח.'' ע''ש.

 

ולכן אף את''ל שעובר ירך אמו, מ''מ י''ל בזה זיל בתר רובא, וכיון שרוב הגוף, דהיינו האשה א''צ לקום בפניה, אז אין לחוש למיעוט הגוף שהוא העובר וא''צ לקום לפניו.

 

אלא מצינו שהפר''ח לא סבר כמנ''ח הנ''ל, ולדעתו אף צריך לעמוד בפני אשה חכמה, וזה כמ''ש הזרע יצחק בקונטרס פלפלת כל שהוא ס''א דף פח ע''ד, שכך הוא ראה בכתיבת יד של הפר''ח. וכן הוא בשו''ת בית יהודה ח''א י''ד ס''כח, וכן מבואר ביחוה דעת ח''ג ס''עב. ע''ש. ולכן עדיין י''ל שלדעת הפר''ח והבית יהודה למ''ד עובר ירך אמו שצריך לקום בפני אם העובר.

 

ועוד, שאין לומר הסברה הנ''ל של זיל בתר רובא לדעת המנ''ח שסבר שאין חיוב לקום בפני אשה חכמה, שהרי אף באיזה חכם לא אמרינן סברה זו, דהיינו דבשלמא שתורתו במוח ונפש החכם, אבל אין מחשבתו ושכלו ותורתו בידיו ורגליו ובטנו וכו', ועדיין צריך לברך עליו אף שאין תורתו ברוב גופו. ולכן אין לומר זיל בתר רובא בענין זה. ולכן אף אם אין חיוב לקום בפני אשה חכמה, מ''מ כיון שבעובר יש בו תורה ממילא שאף צריך לעמוד בפני אם העובר, שהאם נחשבת כידיו ורגליו ובטנו של העובר.   

 

ב) וכל זה בהשקפה הראשונה, אלא נראה שלכ''ע אין לברך בנד''ד. וזה מפני שהתורה אמרה לנו לקיים המצוות רק לפי העולם בפנינו ולא לגבי מה שנסתר ממנו. ולכן בשלמא שיש לקום בפני חכם, אבל זה רק כיון שהכל העולם יכולים להכיר בדרך הטבע בעולם שלפנינו שהוא חכם, דהיינו שאנו יכולים להכיר בדיבורו או בכתיבתו שהוא חכם, אבל בעובר במעי אמו, שאף אחד בעולם הזה אינו יכול להכיר חכמתו ואינו יכול לפלפל עמו בתורה פה אל פה וכו', ודאי שלא אמרה התורה שיש מצוה לעמוד לפניו.

 

וזה כעין מה דמצינו שהתורה לא אסרה דבר שאינו ניכר לעין. עיין בחכמת אדם, הלכות תולעים, בינת אדם אות ס''מט שאלה לד, שכתב ''ודאי לא אסרה תורה מה שבכח, אלא מה שיצא לפועל ונראה לעין''. וכן הוא בשואל ונשאל ח''ה י''ד ס''סד, שכתב ''שלא התירה התורה וגם לא אסרה התורה אלא רק לפי ראות עיני האדם הבריא בחוש הראות''. וכן הוא בתפארת ישראל ע''ז פ''ב מ''ו בועז ס''ק ג, שכתב ''כי דעת התורה לסמוך רק על מה שנראה לעין אדם רגיל''. ע''ש. וכן הוא בערוך השולחן בי''ד ס''פד אות לו, שכתב ''אמנם האמת הוא דלא אסרה תורה במה שאין העין שולטת בו, דלא ניתנה תורה למלאכים''.

 

ולכן אף התורה של העובר במעי אמו היא אינה ניכרת ''לפי ראות עיני האדם הבריא בחוש הראות''. ואין זה בכלל ''כי דעת התורה לסמוך רק על מה שנראה לעין אדם רגיל''. וגם אין כאן ''יצא לפועל ונראה לעין'', שהרי מיד שיצא העובר בעולם הזה ''לפועל'' ממילא הוא שוכח לימודו. ולכן לא שייך לומר שיש דין לקום בפני עובר במעי אמו.

 

וכן נראה לומר, שהרי כתוב בברכות ח: ''והזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו דאמרינן לוחות ושברי לוחות מונחות בארון.'' וכן הוא במנחות צט. ''...מכאן לתלמיד חכם ששכח תלמודו מחמת אונסו שאין נוהגין בו מנהג בזיון.'' ולפי זה הו''א שצריך לקום בפני כל ילד, שהרי הוא דומה לחכם ששכח תלמודו כשהוא יצא מרחם אמו, וזה לא שמענו ולא ראינו. וצ''ל שזה מפני הטעם הנ''ל שהתורה לא אמרה לחוש אלא למה בפנינו בעולם הזה, ולא מה שנסתר ממנו.

 

ג) ועוד י''ל, שכתוב בברכות נה. ''אמר רבי יוחנן אין הקדוש ברוך הוא נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה שנא' יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה, שמע רב תחליפא בר מערבא ואמרה קמיה דרבי אבהו אמר ליה אתון מהתם מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה דכתיב ובלב כל חכם לב נתתי חכמה.'' ע''ש.

 

ולפי זה י''ל שדין חכם נוהג רק במי שכבר יש חכמה מצד עצמו ואז הוא מוסיף על חכמתו כשהוא לומד תורה. אולם בעובר במעי אמו, אין לו שום חכמה מצד עצמו בתחילה אלא הוא רק מקבל כל חכמתו מהקב''ה כמ''ש ''כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה'' (משלי פ''ב ו, עיין בב''ח א''ח ס''רכד שהביא פסוק זה.) ולכן י''ל שהתורה לא אמרה לקום לפני חכם אלא רק כשהוא בתחילה היה חכם מצד עצמו, משא''כ בעובר במעי אמו.

 

ועוד י''ל, שיש לדמות דין לקום לפני חכם לברכת ''שחלק מחכמתו ליראיו''. וכבר כתוב בברכות לג: ''ואמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים''. הרי שיראת שמים תלוי דוקא בבחירת האדם. ולכן יש לפרש שהטעם שכתוב בנוסח הברכה הנ''ל ''ליראיו'' הוא מפני שהחכם יש לו בחירה ללמוד תורה או לא, וכיון שהוא בוחר ללמוד תורה הוא נחשב בכלל ''ליראיו''. ולכן דוקא בחכם כזה שייך דין לקום בפני חכם, משא''כ בעובר במעי אמו, דמשמע מגמ' נדה הנ''ל, שאין לימוד תורה שלו בכלל בחירתו, שזה מה שנקרה לכל עובר חוק קבוע ואינו תלוי ברצון העובר. ולכן לא שייך דין לקום בפני חכם בלימוד תורה כזה.

 

ואסיים בכבוד רב

 

מחבר הספר אורחותיך למדני

2 views

Recent Posts

See All

האם בימינו נכון לבטל תורה בשביל לעלות לרגל (בג' הרגלים)? אם כן, האם הוא הדין גם בשבעת ימי ההשלמה שאחר שבועות

לכבוד הרה''ג יהודה לוין שליט''א א) נראה שאף שנהגו לעלות לירושלים בג' רגלים אחר החרבן, מ''מ אין זה בכלל חיוב אלא הוא רק מנהג טוב ומדת חסידות, שהרי לא מצינו זה ברמב''ם או בטור וש''ע. ולכן כתוב במדרש שיר

מה יעשו כשאין מקום לכל הכהנים לעמוד בשעת ברכת כהנים במזרח, האם חלק מהכהנים יכולים לעמוד ליד הבימה באמצע בית הכנסת

לכבוד הרה''ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט''א א) ולכאורה נראה שכיון שהכהן שעומד באמצע בית הכנסת הוא אינו עולה לדוכן, זה מעכב המצוה. וכן נראה מהפסוק ''וישא אהרן את ידו [ידיו] אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת

מי שנהג כל השנים להיות ער בליל שבועות, ומפני סיבות שונות רוצה להפסיק לנהוג כן, האם צריך לעשות התרת נדרים

לכבוד הרה''ג אלחנן פרינץ שליט''א כתב כת''ר, ''מי שנהג כל השנים להיות ער בליל שבועות, ומפני סיבות שונות רוצה להפסיק לנהוג כן, האם צריך לעשות התרת נדרים (ואולי יש למימר דקיבל על עצמו את הלימוד בליל שבוע

Comments


bottom of page