top of page
  • orlamdeni

שאלה: באחד שגמר להתפלל ולאחוריו נמצא מישהו שמחכה לזה שלאחוריו, האם הראשון יכול לפסוע לאחריו.

שאלה: הסתפקתי באחד שגמר להתפלל ולאחוריו נמצא מישהו שמחכה לזה שלאחוריו, האם הראשון יכול לפסוע כיון שהשני גמר כבר ורק מחכה?


תשובה:


לכבוד הרה''ג יצחק פרץ שליט''א


א) פסק מרן בס''ק ה בשם האורחות חיים, ''אם השלים תפלתו והיה אדם אחר מתפלל אחריו אסור לפסוע שלש פסיעות עד שיגמור מי שאחריו את תפלתו, שאם יעשה זה הרי הוא כעובר כנגד המתפלל, וצריך לדקדק בזה אפילו אם האחרון התחיל להתפלל אחריו מאחר שכבר התחיל.''


ונראה שכל הטעם שאין לעבור לפני המתפלל הוא מפני שבזה הוא מבטל כוונתו. וכן נראה שכתוב בברכות כז. ''והוה מצלי רבי ירמיה בר אבא לאחוריה דרב, וסיים רב ולא פסקיה לצלותיה דרבי ירמיה .'' ופירש''י שם "לא הפסיק בין ר" ירמיה ולכותל לעבור לפניו", והאיסור להפסיק בין המתפלל והכותל הוא משום בטול כוונה וכמ"ש הב"י בשם הרמב"ם בס"צ בד"ה וכתב הרד"א, "שהטעם שהצריכו להתקרב אל הקיר בעת התפלה הוא כדי שלא יהא לפניו דבר שיבטל כוונתו." ע"ש. וכן הוא במ"א בס"קב ס"ק ו שכתב לגבי העובר לפני המתפלל, שבזה הוא מבטל כוונתו, וכן הוא בפתה"ד בס"קב אות ג. ע"ש. וכן הוא במ"ב שם בס"ק טו. ע''ש.


ולפי זה יש לחקור בנד''ד, שי''ל שכיון ראובן כבר סיים תפילתו אלא הוא רק מחכה לשמעון שלאחריו, אז שוב לא שייך חשש ''שמא יבטל כוונתו'', ולכן מותר ללוי שמתפלל לפני ראובן, בסיום תפילתו לפסוע ג' פסיעות לאחריו, שטעם התקנה לא שייך כאן כיון שראובן כבר סיים תפילתו.


ב) אלא עדיין יש לחקור אם שייך לומר לא פלוג בדין זה, דהיינו שאף כשאין שייך חשש ביטול כוונה, עדיין יש לחוש למה שתקנו חז''ל, ולכן אין ללוי לפסוע ג' פסיעות לאחריו בפני ראובן.


אלא נראה שזה אינו, ויש לדון בדין לא פלוג. כתוב בשבת קמט. ''תניא אין רואין במראה בשבת, רבי מאיר מתיר במראה הקבוע בכותל, מ''ש הקבוע בכותל דאדהכי והכי מדכר שאינו קבוע נמי אדהכי והכי מדכר, הכא במראה של מתכת עסקינן וכדרב נחמן... אמר רבה בר אבוה מפני מה אמרו מראה של מתכת אסורה מפני שאדם עשוי להשיר בה נימין המדולדלין.'' וכתב על זה הרי''ף ''ש''מ דמראה שאינה של מתכת בין קבועה בכותל בין שאינה קבועה שריא, ושל מתכת אסור כתנא קמא ואפילו קבועה בכותל.'' וכן פסקו הרמב''ם ומרן בש''ע בס''שב יג ע''ש. (ודלא כדעת הבעל המאור).

וכתב על זה הר''ן שם, ''במראה של מתכת שאדם עשוי להשיר בה נימין המדולדלים, וקסבר ת''ק דאפילו קבועה בכותל דליכא למיחש בה להשרת נימין אסור לראות בה דסבירא ליה כרבה דאמר גבי נר דאפילו גבוה שתי קומות דכיון דגזור רבנן לא פליג במילתיה הכא נמי לא פליג בין קבועה לשאינה קבועה, ורבי דמתיר הקבועה לית ליה דרבה. וקי''ל כתנא קמא ומיהו שאר המראות אפילו לת''ק שרו דאע''ג דתנא קמא ס''ל כרבה היינו לומר שהשוו מדותיהן במין אחד אבל להחמיר במין אחר אטו אותו המין שראוי לחוש בו אפילו רבה מודה דלא מחמירין, תדע דהא אמרינן בפ''ק יב: דאם אדם חשוב הוא מותר, ולא גזרינן אטו שאינו חשוב, ובשמן נמי חלקו בין משחא לדנפטא ולא גזרו זה מפני זה.'' וכן הוא ברמב''ן שם, והוא פירש הטעם שאין מחמירין ממין אחד למין אחר הוא מפני ''שא''כ היתה גזירה לגזירה, אלא באותו המין שגזרו בה גזירה ראשונה הוא.'' וכן הוא ברשב''א ובריטב''א שם. וכן הוא בב''ח בריש ס''ערה בד''ה אין פולין. ע''ש. מבואר מזה שכשיש שינוי בגוף החפצא דלא אמרינן לא פלוג או בין אדם חשוב לאדם שאינו חשוב, דלא גזרו מין זה אטו מין אחר.


ולפי זה יש לדון במה שתקנו חז''ל שלא לפסוע ג' פסיעות משום חשש ביטול כוונה. וי''ל דשפיר י''ל לא פלוג לגבי המתפלל שאינו מתכוין בתפילתו כגון מי שאינו יכול לכוין אלא באבות או בג' הברכות הראשונות, לכן אף שאין ביטול כוונה כשאדם אחר פוסע ג' פסיעות כנגד המתפלל כיון דליכא כוונה מעיקרא במתפלל זה אחר הג' ראשונות, מ''מ עדיין י''ל לא פלוג, ואין לפסוע ג' פסיעות בפני מתפלל זה, והטעם הוא מפני שיש לדמות זה לדין ''נר דאפילו גבוה שתי קומות'', שהחסרון בכוונה הוא כמו ''גבוה שתי מקומות'' כיון שעכ''פ האדם עדיין מתפלל אף שאין לו כוונה (ועדיין יש לפלפל בדמיון זה), אבל מי שסיים תפלתו ואינו מתפלל כלל באותה שעה שאדם אחר רוצה לפסוע ג' פסיעות כנגדו, אז י''ל שזה דומה ל''מין אחר'', שי''ל שאדם שאינו מתפלל הוא כ''מין אחר'' מאדם שמתפלל, וכמו שאדם חשוב הוא כמין אחר מאדם שאינו חשוב, ולכן שפיר י''ל שלא שייך לומר כאן דין לא פלוג.


ולפי זה י''ל באחד שגמר להתפלל ולאחוריו נמצא מישהו שמחכה לזה שלאחוריו, שהראשון יכול לפסוע כיון שהשני גמר כבר ורק מחכה. (ועיין עוד באורחותיך למדני ח''א ס''יג, לגבי כשהאדם מתפלל מתוך סדור או בעיניים סגורות, ושאין לחוש לביטול כוונה, האם עדיין שייך דין זה.)


ואסיים בכבוד רב


מחבר הספר אורחותיך למדני

14 views

Recent Posts

See All

מי שנהג כל השנים להיות ער בליל שבועות, ומפני סיבות שונות רוצה להפסיק לנהוג כן, האם צריך לעשות התרת נדרים

לכבוד הרה''ג אלחנן פרינץ שליט''א כתב כת''ר, ''מי שנהג כל השנים להיות ער בליל שבועות, ומפני סיבות שונות רוצה להפסיק לנהוג כן, האם צריך לעשות התרת נדרים (ואולי יש למימר דקיבל על עצמו את הלימוד בליל שבוע

Comments


bottom of page