top of page
  • orlamdeni

שאלה: האם מותר לקרות בס''ת במנחה של שבת אחר חצות היום אבל קודם ו' שעות ומחצה

שאלה: האם מותר לקרות בס''ת במנחה של שבת אחר חצות היום אבל קודם ו' שעות ומחצה.


תשובה:


לכבוד הרה''ג מרדכי חיים שליט''א


כתב כת''ר, ''נשאלתי אם אפשר בשבת כשמתפללים מנחה גדולה להתחיל ולומר אשרי ובא לציון וכן לקרוא בתורה זמן מה לפני הגעת שעת תפלת המנחה. [עי' שו"ת 'ציץ אליעזר' ח"י סימן כ' - ומסקנתו שאין לעשות כן ואף אין להקדים את אמירת ובא לציון לפני הזמן. ע"ש ותרו"ץ. וגדולה מזה תמצא בשו"ת 'שרגא המאיר' ח"ז (סי' א) שכתב שאף פרשת התמיד ופיטום הקטורת יש להחמיר שלא לומר לפני הזמן. ע"ש.].''


א) כתוב בב''ק פב. ''שיהו קוראין במנחה בשבת משום יושבי קרנות.'' ופירש''י שם ''משום יושבי קרנות - יושבי חניות כל ימות החול עוסקין בסחורה ואין קורין בשני ובחמישי תקון בגינייהו קריאה יתירה.'' ועיין במאירי והשיטה מקובצת שם, וערה''ש ס''קלה אות א, פירוש אחר. עכ''פ כיון שכתוב בגמ' ''קוראין במנחה'', משמע שבמנחה דוקא ולא קודם שהגיע זמן מנחה. ולכן לכאורה י''ל שכיון שזמן מנחה גדולה הוא משש שעות ומחצה כמ''ש מרן ס''רלג א, אז ממילא שה''ה שצריך לקרות בס''ת מו' שעות ומחצה ואילך, ולא קודם כן. וכן הוא בציץ אליעזר ח''י ס''כ שכתב ''ודאי י''ל שהקריאה בתורה נתקנה בזמן המדויק של התחלת שעת תפלת המנחה וממנו והלאה.'' ע''ש.


אלא עדיין יש לחקור בזה. כתב מרן ס''רלג א, ''מי שהתפלל תפילת המנחה לאחר ו' שעות ומחצה למעלה יצא.''. ופירש המ''א שם ס''ק א, ''ולמעלה יצא - משמע דקודם לכן לא יצא, ואף על גב דבאמת זמנה אחר ו' שעות כדאיתא ביומא דף כ"ח מ"מ כיון דאין אנו בקיאין לא יצא.'' ע''ש.


ופירש המחצית השקל שם, ''שם אמרינן לתירוץ השני אע''ג דאברהם אבינו התפלל מנחה מיד אחר חצות, מ''מ לדידן אין מקריבים תמיד של בין הערבים עד שש ומחצה, דשאני אברהם דאצטגינות גדולה היתה בלבו והיה יודע לכוין חצות היום ממש, אבל אנחנו אין אנו בקיאים כולי האי ושמא יטעו ולכן הוסיפי חצי שעה...''. ע''ש. ועיין במ''א ס''תנח ס''ק א, שכתב ''אף על גב שזמן הקרבת הפסח הוא אחר ו' שעות ומחצה, מ"מ עיקר זמנו הוא מחצות כמ"ש התוס' בפסחים דף ה' וביומא דף כ"ח ובנדה ס"ג ע"ב:.'' ועיין מה שהעיר עליו בחק יעקב שם.


וכתוב בלקוטי פר''ח שם, ''ועיקרן של דברים שזמנה העיקרי הוא מחצות היום ואילך, דהיינו מתחלת שעה שביעי, דע''כ מזמן זה מתחיל השמש לערוב לבית מבואו, וכ''כ רש''י בהדיא בפירוש החומש ובפ' בא ופ' אמור... ועוד ראיה שהרי בפסח כתיב בין הערבים ומבואר בפ''ק דפסחים דף ה' ע''א דזמן שחיטת הפסח הוי משש שעות ולמעלה, ועיין שם בתוספות ד''ה לא תשחט את הפסח, מיהו יש לדחות כל אלו ראיות דכי היכי דבתמיד מגזרת חכמים לא היה נשחט עד שש ומחצה הוא הדין לתפלת מנחה שכנגד התמיד תקנוהו, ודוק.''. ע''ש שאר ראיותיו.


ולפי זה י''ל דבשלמא לגבי תפילת מנחה שאין לאדם להתפלל אותה קודם ו' שעות ומחצה כיון שיש לדמות דין תפילה לדין קרבן כיון שהתפילה היא במקום קרבן, ולכן כתב הפר''ח הנ''ל ''הוא הדין לתפלת מנחה שכנגד התמיד תקנוהו'', אבל לגבי קריאת התורה, כיון שבעצם זמן מנחה מתחיל בחצות ממש, וכיון שאין קריאת התורה במקום קרבן, אז ממילא י''ל שאין חשש לקרות ס''ת בשבת מנחה בחצות ממש. ולכן מ''ש בגמ' ב''ק הנ''ל ''שקוראין במנחה בשבת'', י''ל שהפירוש של מנחה כאן הוא מחצות ממש, שרק לגבי תפילת מנחה צריך להתפלל אותה דוקא מו' שעות ומחצה כיון שהיא כנגד התמיד, משא''כ קריאת התורה.


ואף שיש לדחות סברה זו כדי לומר שאם אין אנו בקיאים בזמן חצות ממש לגבי תפילת מנחה כמ''ש המ''א הנ''ל, אז ה''ה דאין אנו בקיאים בזמן חצות כדי לקרות בס''ת, מ''מ עדיין י''ל שכיון שתקנו חז''ל שמותר להתפלל מנחה מו' שעות ומחצה, וכיון שלא אמרו חז''ל שבשבת צריך להתפלל מנחה זמן מאוחר מזה כיון שבתחילה צריך לקרות בס''ת משעה ו' ומחצה, אז מובן שאף הם תקנו שמותר לקרות בס''ת כמו ה' או י' דקות קודם ו' שעות ומחצה וסמוך לתפילת מנחה. ואם אנו בקיאים לידע מתי הוא ו' שעות ומחצה, ממילא שזה מועיל אף לקרות ס''ת קצת זמן קודם כן וסמוך לתפילת מנחה, שבמצד הדין עדיין זה זמן ''מנחה'', ובכלל מ''ש בב''ק ''קוראין במנחה בשבת.''


וק''ו די''ל הכי, שכל הנ''ל לדעת המ''א שסבר שבדיעבד אין האדם יוצא י''ח אם הוא מתפלל מנחה מיד אחר חצות וקודם ו' שעות ומחצה, אבל מצינו שכתב הבית יעקב ס''צא שאף בקרבן התמיד בדיעבד הוא כשר מיד אחר חצות, וז''ל ''...אבל אחר שש שעות אפילו מתחילת ז' יצא בדיעבד כיון דמדינא זמן קרבן תמיד הוא מתחילת ז' אלא משום שאין אנו בקיאין תקנו משש ומחצה, מ''מ בדיעבד יצא לדעת רש''י ותוספות במס' נדה הנ''ל בשם הרשב''ם...''. ע''ש שאר דבריו. ועיין בכה''ח ס''רלג ס''ק ב, שהביא דעת הבית יעקב הנ''ל ושוב כתב ''דעת הא''א אות ב' כס' בית יעקב דזמן תפלת מנחה מתחלת שבע יעו''ש. וכ''ה דעת זכרון יוסף בדף ק' ע''א, והביאו מחב''ר אות א', וכתב דהכי משמע בירושלמי פ' תה''ש יעו''ש. וכתב עו''ש המחב''ר בק''א דכ''מ נמי מתשו' הרי''ף ס''שך ומדברי ר''ת בס' הישר יעו''ש. וכ''כ הנה''ש ס''רפו אות ה' יעו''ש.'' ע''ש.


וכן נראה מפסקי התוספות פ''ק דזבחים אות ד, וז''ל ''הגיע זמן מנחה כמו שעה שביעית יתפלל מנחה ואח''כ מוסף, אבל לא הגיע והקדים מנחה למוסף יצא אבל לכתחלה לא. וביום הכפורים צריך ליזהר שלא יאחר מוספים עד חצות שאז היה צריך להקדים מנחה...''. ע''ש. משמע שהפירוש של ''לא הגיע'' הוא אחר חצות אבל קודם ו' שעות ומחצה, ובזה הוא יצא בדיעבד.


ולכן ק''ו שאם לפוסקים הנ''ל בדיעבד האדם יוצא י''ח של תפילת מנחה מחצות ממש אף שהוא קודם ו' שעות ומחצה, אז כ''ש שהצבור יכולים לקרות בס''ת באותו זמן אף לכתחילה, שלא תקנו קריאת התורה כנגד הקרבנות, וכיון שמיד אחר חצות הוא זמן מנחה מן הדין, אז אף לכתחילה מותר לקרות ס''ת באותו זמן, ובזה יש לקיים מ''ש בגמ' ב''ק הנ''ל ''קוראין במנחה בשבת'', שרק לגבי תפילת העמידה י''ל שהיא כנגד התמיד וכמ''ש הפר''ח הנ''ל ''דבתמיד מגזרת חכמים לא היה נשחט עד שש ומחצה הוא הדין לתפלת מנחה שכנגד התמיד תקנוהו.'' וכיון שלדעת חז''ל מותר להתפלל תפילת מנחה אף בשבת מו' שעות ומחצה, ממילא שהם סברו שכיון שגם צריך לקרות בס''ת קודם כן, שקריאה זו מותרת קודם ו' שעות ומחצה.


וכן יש ללמוד ממ''ש מרן א''ח ס''תנח א, ''נוהגים שלא ללוש מצת מצוה בערב פסח עד אחר שש שעות שהוא זמן הקרבת קרבן פסח, ובי"ד שחל להיות בשבת לשין בערב שבת אחר שש שעות.'' הרי כאן מרן לא כתב ''שש שעות ומחצה'' כדי מצינו לגבי מ''ש מרן בס''רלג לגבי זמן מנחה, אלא רק ''שש שעות''. משמע שרק לגבי מנחה יש לקפיד להמתין עד ו' שעות ומחצה, משא''כ בשאר דינים. וכן פירש הא''ר שם וז''ל ''כיון דבדיעבד כשר כשחט הפסח קודם תמיד, וזה דמצות אינו אלא אסמכתא הקילו בה לכתחלה, ונראה שזה טעמא דמ''א שחולק (על) הב''ח ומתיר אחר ו' מיד כיון דעיקר זמנו אחר ו'.'' ע''ש. הרי רק לגבי תפילת מנחה יש לחכות עד ו' שעות ומחצה, משא''כ בשאר דברים. וזה אף לכתחילה.


ואף לדעת הב''ח שכתב ''דבס"פ ערבי פסחים איתא אמר רבא אכל מצה אחר חצות לראב"ע לא יצא י"ח ומשיק דטעמא דכיון דאהדריה קרא לעמוד במקום הפסח כפסח דמי וס"ל דלעשייה נמי איתקש דמה עשייתו מז' ומחצה אף עשיית המצה כן ואם הקדים אסורה, פי' אסור לצאת בה י"ח מצה. ולפי זה לאחר שש דקאמר לאו דוקא אלא לאחר שש ומחצה קאמר כמו בפסח.''


מ''מ י''ל שזה רק מפני שיש טעם לדמות מצה לקרבן פסח ''דכיון דאהדריה קרא לעמוד במקום הפסח כפסח דמי'', אבל לגבי קריאת ס''ת במנחה של שבת כיון דלא מצינו ''דאהדריה קרא'' לדמות קריאת ס''ת לקרבן התמיד, ממילא שאף הב''ח מסכים שמותר לקרות בס''ת מיד אחר חצות. ועיין עוד בכה''ח ס''תנח אות ג. ע''ש.

ולפי זה אף שכתב הציץ אליעזר הנ''ל לגבי קריאת התורה בשעת מנחה ''ודאי י''ל שהקריאה בתורה נתקנה בזמן המדויק של התחלת שעת תפלת המנחה וממנו והלאה'', מ''מ י''ל ששעה זו מתחילה מחצות ממש. מ''מ י''ל דכיון שאין אנו בקיאים מתי הוא חצות ממש וכמ''ש המ''א הנ''ל, אז יש לקרות הס''ת רק קצת דקות קודם ו' שעות ומחצה כדי לסמוך קריאת התורה לתפילת מנחה. (ואף בזה יש לפקפק, שהלא לגבי עשיית מצה לאלו שמתירים לאפות את המצה מיד בחצות, לא אמרינן ''שאין אנו בקיאים'' מתי הוא חצות, ולכן אף לגבי קריאת ס''ת יש להתיר מיד בחצות.)


ואף כתב הציץ אליעזר שם שצריך לומר תפילת ובא לציון רק בשעת מנחה ע''ש הטעם, מ''מ אף בזה י''ל שמותר לומר אותה מיד אחר חצות כיון שאף זה זמן מנחה, וכיון שלא תקנו תפילה זו כנגד התמיד, ממילא שאין חשש.


ב) וראיתי בשו''ת שרגא המאיר ח''ז ס''א, שכתב שאין לקרות פר' הקרבנות בתפילת מנחה קודם ו' שעות ומחצה, וז''ל ''וכיון שהתמיד מעולם לא הקריבו קודם שש שעות ומחצה, וע''כ שפיר י''ל שאין לאומרה קודם ו' שעות ומחצה, וכמ''ש המחבר בס''א ו, וס''מז יג המשכים קודם אור היום לא יאמר פרשת התמיד עש''ה, וה''ה של תפילת מנחה לא יאמר קודם זמן מנחה.'' ע''ש.


ויש להעיר, דאה''נ שכתב מרן א''ח ס''א ו, ''פרשיות הקרבנות לא יאמר אלא ביום'', וזה כמ''ש בתשובת הרא''ש כלל ד א, ''והמשכים ללמוד יברך ענ"י ואשר יצר ואלקי נשמה וכל סדר הברכות עד ברכת התורה וברכת התורה בכלל וילמוד, ופרשת התמיד לא יקרא עד שיאיר היום...''. ע''ש. מ''מ כתב הטור ס''א דין זה בלשון זו ''אמנם פרשת הקרבנות טוב יותר לאומרה ביום, שהם במקום הקרבת הקרבן שזמנו ביום.'' ע''ש. הרי שהטור הבין שמ''ש אביו הרא''ש הוא רק בגדר ''טוב יותר'', משמע שאין זה לעיכובא כלל. ואף מרן בב''י שם כתב ''ומ''ש אמנם פרשת הקרבנות טוב יותר לאומרה ביום וכו' – כן כתב הרא"ש גבי פרשת התמיד, וכתבו רבינו סימן מ"ז. ומשמע לרבינו דהוא הדין לכל הקרבנות, בין קבועים בין שאינם קבועים, דטוב לאומרם ביום, כיוון שאין זמנם אלא ביום. וכן כתב הכלבו.'' הרי שהב''י השוה מ''ש בתשובת הרא''ש הנ''ל ''לא יקרא עד שיאיר היום'', למ''ש הטור ''טוב יותר'' ולכן כתב הב''י ''דטוב לאומרם ביום''. ולכן משמע שאין זה לעיכובא כלל.


ולפי זה אף שבש''ע מרן לא כתב הלשון ''טוב יותר'', זה רק מפני שהוא סמך על לשון הרא''ש בתשובה הנ''ל שגם שם לא כתב ''טוב יותר'', וזה כמ''ש היד מלאכי בכללי הש''ע באות יא, וז''ל ''דרך מרן לעולם להעתיק בש''ע לשון הפוסק אות באות...'', אבל אה''נ שהוא מסכים למה שפירש הטור בדברי אביו שכוונת הרא''ש לומר שזה רק ''טוב יותר'', ואינו לעיכובא כלל. וכבר כתב הברכ''י י''ד ס''רעו אות ב בשם מהר''י זיין, ''ולכך צריך לעיין בב''י וכפי הסכמתו בב''י יובנו דבריו בש''ע.'' ע''ש. וכן הוא בדין הנ''ל.


ויש לשאול למה כתב הרא''ש והטור והב''י שהוא רק ''טוב יותר'' לקרות פרשת הקרבנות ביום, ולא כתב ש''צריך'' לקרות פרשת הקרבנות ביום.


וראיתי שכתב הב''י שם שהמקור לדין זה הוא ''בפרק ב' דתענית ובסוף פרק בני העיר, אמר אברהם לפני הקב"ה שמא יחטאו ישראל לפניך, ותעשה להם כאנשי דור המבול? אמר לו לאו. אמר לו במה אדע כי אירשנה, אמר לו קחה לי עגלה משולשת. אמר לפניו ריבונו של עולם, תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים, מה תהא עליהם? אמר לו כבר תיקנתי להם סדר הקרבנות, שכל זמן שהן קורין בהן, מעלה אני עליהם כאילו מקריבין לפניי קרבן, ואני מוחל להם כל עוונותיהם. ואמרינן בסוף מנחות אמר רבי יצחק, מאי דכתיב זאת תורת החטאת, וזאת תורת האשם? כל העוסק בתורת חטאת, כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם, כאילו הקריב אשם.'' ע''ש.


הרי שלא כתוב בגמ' מנחות שכל העוסק בתורת חטאת ביום ולא בלילה כאילו הקריב חטאת. וכן יש לדקדק בגמ' תענית ומגילה, שכתוב ''כל זמן שהן קורין בהן'', משמע אף בלילה. ולכן נראה שמצד הדין אף כשהוא קורא בקרבנות שלא בזמן הקרבת אותו קרבנן כגון בלילה או בשבת עדיין זה נחשב כאילו הוא הקריב אותו קרבן. אלא עכ''פ יש מצוה מן המובחר לקרות פרשת הקרבן בזמן שהוא ראוי להקריב אותו קרבן, ולכן כתב הטור ''טוב יותר לאומרה ביום''.


אלא ראיתי בב''ח שם, שכתב ''אמנם פרשת הקרבנות טוב יותר לאומרה ביום וכו'. כלומר אף על גב דבלילה נמי טוב, דיתנו לו שכר כקורא, אבל ביום טוב יותר דמעלין עליו גם כן כאילו הקריב קרבן. ועיין לקמן סוף סימן מ"ו.'' ויש להעיר עליו, שבגמ' מנחות הנ''ל כתוב ''כל העוסק בתורת חטאת, כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם, כאילו הקריב אשם'', וכיון שמסתימת לשון הגמ' אין חילוק בין אם הוא עוסק בתורת חטאת ואשם ביום או בלילה או בחול או בשבת, משמע שבכולם שייך לומר ''כאילו הקריב'', ואין לומר ש''כאילו הקריב'' שייך רק ביום ובחול. וכן בגמ' מגילה ותענית הנ''ל שכתוב '' שכל זמן שהן קורין בהן, מעלה אני עליהם כאילו מקריבין לפניי קרבן'', משמע שאף אם הם קוראים בלילה זה נחשב ''כאילו מקריבין''. ולכן אין לומר כמ''ש הב''ח ש''כאילו הקריב'' שייך רק ביום.


שוב ראיתי בברכ''י ס''א אות יג, שכתב ''ומיהו כל זה למצוה מן המובחר ומהיות טוב. אבל אפילו בלילה יכול לומר פרשיות אלו דלא גרע מן תורת לילה, וכי היכי דמעלה כאילו הקריב במקום הראוי ה''נ בזמן הראוי, וכ''כ הרב שמלה חדשה דף כ''ט ע''א.'' ע''ש. הרי שיש להשוות ''מקום'' ל''זמן'', וכמו שאף שאין אנו במקום המקדש ועדיין מועילה קריאת הקרבנות כאילו אנו מקריבים קרבן במקום המקדש, כמו כן מועילה קריאה שלא בזמן הראוי כאילו אנו מקריבים בזמן הראוי.


ולפי זה הכי י''ל בנד''ד שמצד הדין מותר לקרות פרשת הקרבנות במנחה קודם שהגיע זמן מנחה וכדמצינו לגבי תפילת שחרית, אלא יש מצוה מן המובחר ו''טוב יותר'' לקרותה אחר שהגיע זמן מנחה.


שוב ראיתי במש''ז ס''א ס''ק ו, שכתב לגבי דין מרן ס''א ו הנ''ל, ''ואם אין לו פנאי ביום יוכל לומר בלילה וכ''ש חטאת ואשם.'' הרי שדין זה רק לכתחילה. וכן הוא במ''ב שם ס''ק יז, וז''ל ''ואם אין לו פנאי, יכול לאמר גם פרשת הקרבנות בלילה.'' ולכן ממילא אף לגבי שעת מנחה י''ל שאם אין לו פנאי מותר לקרות פ' הקרבנות קודם זמן מנחה, וכמ''ש הברכ''י הנ''ל ''וכי היכי דמעלה כאילו הקריב במקום הראוי ה''נ בזמן הראוי.''


וכל זה לגבי קריאת פ' הקרבנות קודם שהגיע זמן מנחה, אבל נראה שאף לכתחילה יש להתיר לקרות מיד אחר חצות כיון שמצד הדין זה זמן קרבן התמיד של מנחה.


וגם כתב הברכ''י ס''א אות יד, ''יאמר פ' הקרבנות בעמידה דיושב פסול לעבודה, כ''כ הרב אליה זוטא. אך באליה רבה כתב משם עולת תמיד ודחה דבריו דאין קפידא בזה. וכן הסכים הרב שמלה חדשה וכתב דלא ראה מאן דחש לה. וכן עמא דבר.'' הרי שאין צריך לדמות קריאת פרשת הקרבנות לכל דיני הקרבנות שהיו במקדש. ולכן ה''ה שאין צריך להקפיד לקרות פ' הקרבנות דוקא מו' שעות ומחצה, ודי לומר אותה מחצות ממש ואילך כיון שמצד הדין זה זמן מנחה.


ולפי כל זה למסקנה נראה שמותר להתחיל להתפלל מנחה מחצות ממש בקריאת הקרבנות, ואח''כ קצת זמן קודם ו' שעות ומחצה מותר לקרות בס''ת, ואז מותר להתחיל את העמידה כשהגיע זמן ו' שעות ומחצה. כן נראה לענ''ד.


ואסיים בכבוד רב


מחבר הספר אורחותיך למדני



16 views

Recent Posts

See All

עד כמה זמן צריך לטרוח כדי לקיים מ''ע כמו תפילין

לכבוד הרה''ג שלמה יוסף אליצור שליט''א כתב כת''ר: רציתי לשאול את הרב מהו גדר חובת הטרחה במצוות עשה. הנה בהוצאת ממון על המצוות מצאנו גדרים מפורשים בגמ' ובפוסקים, אך בנוגע לטרחה אין כל כך מקורות. ואתן דו

האם יש חשש רבית בקנין דירה על הנייר.

לכבוד הרה''ג נחום רוזנטל שליט''א כתב כת''ר: אשאל קמי כת"ר, איך הדין בדירה שקונים על הנייר אם יש לחוש שאין כאן יצא השער, ואין כאן יש לו שהרי אין הדירה בנויה, ואם אח"כ מתייקרת הדירה הרי יש כאן איסור פסי

Comments


bottom of page