האם מותר לאבי הבן למנות אביו להיות סנדק כשאביו אינו שומר תורה ומצוות, ויש חשש שאל''כ תהיה מחלוקת גדולה

לכבוד הבחור הנחמד ניתאי כהן נר''ו

כתב כת''ר:

אשמח לדעת האם עדיף שיבחר אדם לנו סנדק גדול בישראל, וירא שמים, כמו שכתב כתב האור זרוע (קז, ג): "וצריך לחפש אחר יהודי טוב לעשותו בעל ברית, כדי שיבוא אליהו זכור לטוב וישב על הקתדרא אצלו בשעת המילה, כמו שכתב רב שרירא גאון". ורבנו מנחם מריקאנטי כתב (סימן תקצ), שלפי שאליהו מלאך הברית בא ויושב אצל הסנדק בשעת המילה, יש למנות אדם חכם וירא אלוקים, ולא ישכור סנדק משום שהוא בעל ממון, שיש לחוש שאליהו יברח בראותו אותו, ולא יזכה להתברך מאליהו הנביא זכור לטוב, חלילה. ומה יעשה במקרה שאביו או חמיו שאינם שומרים תורה ומצוות רוצים הם להיות סנדק, וכמו שכתב המהרי"ל (מילה א) וז"ל: "גדולה מצות בעל ברית ממצות המוהל, מפני שרגליו דומות למזבח, וכאילו מקטיר קטורת לשמים וכו'", ופה מדובר באדם שאינו שומר תורה ומצוות. ע''כ.

א) אה''נ שאין למנות מי שאינו שומר תורה ומצוות להיות סנדק כפי שמבואר לעיל, אלא עדיין י''ל שאם אבי הבן אינו מונה אותו, זה יגרום למחלוקת גדולה, אז הוא ראוי למנות אותו משום דרכי שלום אם א''א באופן אחר.

וכן מצינו שלצורך שלום בית מותר לעבור על ל''ת, דהיינו למחוק השם כדמצינו בסוטה. וגם כתוב בחולין קמא. לגבי אם עשה דמצורע יכול לדחות עשה דשילוח הקן, ''וליתי עשה ולידחי עשה, מאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה סלקא דעתך הואיל ואמר מר גדול שלום שבין איש לאשתו שהרי אמרה תורה שמו של הקב"ה שנכתב בקדושה ימחה על המים, והאי מצורע כיון דכמה דלא מטהר אסור בתשמיש המטה דכתיב וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים אהלו זו אשתו מכאן שאסור בתשמיש המטה, מהו דתימא כיון דאסור בתשמיש המטה ליתי עשה דידיה ולידחי עשה דשלוח הקן קמ"ל.'' ע''ש. הרי שיש הו''א שלצורך שלום בית הוא מותר לדחות עשה דשילוח הקן. וכן מצינו שהוא מותר לשנות לצורך שלום כמ''ש ביבמות סה: ''דבי רבי ישמעאל תנא גדול השלום שאף הקדוש ברוך הוא שינה בו דמעיקרא כתיב ואדוני זקן ולבסוף כתיב ואני זקנתי.'' ע''ש.

וכל זה לגבי דחיית מצוות ל''ת או מ''ע, וכ''ש שמשום שלום יש לדחות מצוות סנדק, שהרי לא מצינו שיש מ''ע כלל לגבי סנדק, וגם הרמב''ם לא הזכיר דין סנדק, ולכן נראה שבעצם הוא רק בגדר ''הכשר מצוה'' למצוות מילה ותו לא. ולכן נראה שכדי למנוע מחלוקת גדולה כשא''א באופן אחר הוא מותר למנות מי שאינו שומר תורה ומצוות להיות סנדק.

ב) ואף שאפשר לומר שמה שיש לדחות איסור לצורך שלום בית, זה רק לגבי בין איש ואשתו וכדמצינו לגבי מחיקת השם בדין סוטה או לגבי מצורע כמבואר בגמ' חולין הנ''ל, אבל מהיכא תיתי לומר שהיתר זה שייך לגבי שאר המשפחה? אלא מצינו שכתב רש''י שבת כג. לגבי נר שבת שיש בו שלום ביתו והוא עדיף מנ''ח שיש בו פרסומי ניסא, וז''ל ''שלום ביתו - והכי אמרינן לקמן ותזנח משלום נפשי זו הדלקת נר בשבת שבני ביתו מצטערין לישב בחשך.'' הרי שיש לחוש לשלום בית אף לגבי שאר המשפחה ולאו דוקא לגבי בין איש ואשתו. ולכן עדיין נראה בנד''ד שכדי למנוע ממחלוקת גדולה בין אב ובנו שמותר למנות האב להיות סנדק אף שהוא אינו שומר תורה ומצוות.

וכן הוא בסמ''ג לאוין ס''רכט, וז''ל ''...ואם אדם משחית שום דבר להטיל אימה על בני ביתו כדי שיראו ממנו ויהיה שלום בביתו מותר, ששכר הטלת יראתו מרובה על השחתו כדאמרינן בשבת [דף ק"ה] רב ששת שדי מוניני ארישא דאמתיה רב הונא תבר נכתמא.'' ע''ש. הרי לצורך שלום בית בבני ביתו מותר לעבור על בל תשחית, ולאו דוקא לצורך שלום בין הבעל ואשתו.

וגם כתב הפלא יועץ ס''קצז אות כד, וז''ל ''מה מאד שנאוי המחלקת רע בעיני ה', וגוררת רעות רבות וצרות ועברות חמורות. כל קבל דנא גדול השלום, ובפרט שלום הבית בין איש לאשתו, עד שהתר למחק את השם, שנכתב בקדשה, כדי להטיל שלום בין איש לאשתו. ואין לשבח לאיש, אשר אשתו וכל הנלוים עמו עושים רצונו כרצונו, והוא בשלום עמהם, אך בזאת יתהלל המתהלל, באשר בני ביתו או אנשים אחרים מחרחרים ריב עמו ומכעיסים אותו על פניו ומזלזלים בכבודו וכדומה, והוא אוהב שלום ומבקש שלום ורודף שלום ומרחיק המחלקת ודוחקו בשתי ידים זה האיש אהוב למעלה ונחמד למטה, אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא, אל כפעלו ישלם גמולו, מה טוב חלקו ומה נעים גורלו.'' ע''ש. הרי לגבי כל איש צריך לרדוף אחר שלום. וכן י''ל לגבי חשש מחלוקת בין אבי הבן ואביו שיש לחוש לזה וצריך למנוע מחלוקת.

ואת''ל שא''כ איך הוא אפשר ''שיבוא אליהו זכור לטוב וישב על הקתדרא אצלו בשעת המילה, כמו שכתב רב שרירא גאון'' כמ''ש כת''ר. י''ל שכיון שאליהו הנביא יכול לראות שמה שאבי הבן מנה אביו שאינו שומר תורה ומצוות לסנדק הוא רק משום שלום בית, אז אף אליהו הנביא יודה שזה דבר טוב כמ''ש הפלא יועץ הנ''ל, והוא יכול לבוא והוא לא יברח משם כיון שאף הוא מסכים שגדול שלום.   

וכן נראה לומר, שכתוב ביבמות צ: ''ת"ש אליו תשמעון אפילו אומר לך עבור על אחת מכל מצות שבתורה כגון אליהו בהר הכרמל הכל לפי שעה שמע לו, שאני התם דכתיב אליו תשמעון וליגמר מיניה מיגדר מילתא שאני.'' הרי שאליהו הנביא לא חש לאיסור להקריב בבמות כשיש צורך שעה. ולכן אף בנד''ד כשיש צורך שעה משום שלום בית, י''ל שעדיין אליהו יבוא למילה, אף שבדרך כלל הוא מקפיד שלא לבא אלא כשיש סנדק חכם שיש בו יראת שמים.

ולפי כל זה נראה שאם הוא א''א לאבי הבן למנות חכם וצדיק להיות סנדק בלא מחלוקת בינו ואביו, אז מותר לו למנות אביו אף כשאביו אינו שומר תורה ומצוות, שגדול שלום.

ואסיים בכבוד רב

מחבר הספר אורחותיך למדני